רש"י על בבא מציעא ס״ט ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ס״ט ע״ב:ג׳ רש"י על בבא מציעא ס״ט ע״ב:ו׳ »

4 רַב חָמָא הֲוָה מוֹגַר זוּזֵי בִּפְשִׁיטָא בְּיוֹמָא. כְּלוֹ זוּזֵי דְּרַב חָמָא. הוּא סָבַר: מַאי שְׁנָא מִמָּרָא? וְלָא הִיא מָרָא הָדְרָא בָּעֵינָא וִידִיעַ פְּחָתֵיהּ, זוּזֵי לָא הָדְרִי בְּעֵינַיְיהוּ וְלָא יְדִיעַ פְּחָתֵיהּ.

פירוש רש"י על בבא מציעא ס״ט ב:ד׳

4 מוגר זוזי בפשיטא ליומא - בלשון שכירות ולא בלשון הלואה הנני משכיר לך זוז היום בפשוט דהיינו זוז מדינה דהיינו שמינית שבצורי:

5 כלו זוזי דרב חמא - ירדו לטימיון כדאמרינן לקמן בבא מציעא דף עא: שהמלוין ברבית נכסיהן מתמוטטין:

6 מ"ש ממרא - פושויי"ר בלעז הלא רשאי אני להשכיר את כלי:

7 הדרא בעינא - אותו כלי חוזר בעצמו בעין ואינו הלואה אצלו בדמים ואין אחריותו עליו אם נאנס או נשבר מחמת מלאכה הלכך אין שכרו רבית:

8 וידיע פחתיה - ועוד שניכר פגמו שהוא נפגם ומתקלקל מחמת מלאכה:

9 זוזי לא הדרי בעינייהו - שהרי מוציאם ולפיכך אחריותו עליו ושכרו רבית אע"ג דאמר בלשון שכירות ועוד אי נמי אהדר ליה בעיניה לא ידיע פחתיה נמצא שכרו חנם ברבית:

« רש"י על בבא מציעא ס״ט ע״ב:ג׳ רש"י על בבא מציעא ס״ט ע״ב:ו׳ »